חדשות

מתוך ויקיתרופות
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Banner.jpg

Share on Google+ Share on Linkedin E-mail this page Share on twitter.com Share with Facebook
יעילות ובטיחות הטיפול עם אלטפלאז בשילוב עם תרומבקטומיה

טיפול משולב של תרומבקטומיה וAlteplase בחולי שבץ נקשר עם שרידות ותוצאים תפקודיים משופרים, בהשוואה לטיפול עם תרומבקטומיה בלבד.

קיימת אי ודאות בנוגע ליעילות ובטיחות אלטפלאז במתן תוך-ורידי הניתן לפני או במהלך תרומבקטומיה אנדווסקולרית (EVT: endovascular thrombectomy). ניסויים קליניים אקראיים מראים כי ישנו הבדל קל בתוצאים, אך זאת בליוויה של מידת דיוק צנועה בלבד וחוזקה לא מספקת באנליזת תוצאים שאינם שכיחים, כולל דימום תוך גולגולתי תסמיני (sICH: symptomatic intracranial hemorrhage).

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Neurology, מטרת החוקרים הייתה לקבוע האם שמונה תוצאים שהוגדרו מראש הם שונים במטופלים עם שבץ איסכמי חריף אשר טופלו כחלק מהטיפול הקליני השגרתי עם שילוב של EVT ואלטפלאז. הנתונים נבדקו בהשוואה למטופלים אשר קיבלו EVT בלבד, ללא אלטפלאז. השערתם של החוקרים הייתה שהוספת אלטפלאז עשויה להיקשר עם סיכון מוגבר ל-sICH.

לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה תצפיתי אשר נערך בתקופה בין 1 בפברואר 2019 ועד ל-30 ביוני 2020. המחקר כלל מטופלים בוגרים עם שבץ איסכמי חריף אשר טופלו עם EVT במסגרת של שש שעות מתחילת התסמינים. מהמחקר נוכו מטופלים ללא מידע על יעד שחרורם ומטופלים אשר עברו שבץ בין כתלי בית החולים.

המשתתפים גויסו מתוך Get With The Guidelines-Stroke, שהוא מרשם לאומי גדול של מטופלים עם שבץ מוחי חריף מתוך 555 בתי חולים בארה"ב. חשיפת המחקר כללה מתן תוך-ורידי של אלטפלאז, או ללא מתן זה.

התוצאים שהוגדרו מראש כללו את יעד השחרור, התניידות עצמאית בעת השחרור, שינוי בציון ה-Rankin בעת השחרור, תמותה בשחרור, זילוח מחדש לרקמת המוח לפי ציוןThrombolysis in Cerebral Infarction ו-sICH.

15,832 מטופלים עברו EVT (גיל חציוני [טווח בין-רבעוני] 72.0 [61.0-82.0] שנים; 7,932 נשים [50.1%]); 10,548 (66.7%) קיבלו אלטפלאז, ו-5,284 (33.4%) לא קיבלו. המטופלים שקיבלו אלטפלאז היו צעירים יותר, הגיעו מוקדם יותר באמצעות שירותי רפואת חירום, היו בעלי סיכוי נמוך יותר לתחלואות נלווית מסוימות הכוללות פרפור עליות, יתר לחץ דם, וסוכרת, אך היו בעלי ציון דומה ב-National Institutes of Health Stroke Severityי(NIHSS).

בהשוואה למטופלים אשר לא קיבלו אלטפלאז, אלה אשר קיבלו טיפול זה היו בעלי סיכוי נמוך יותר לתמותה (11.1% [1,173 מתוך 10,548 מטופלים] לעומת 13.9% [734 מתוך 5,284 מטופלים]; יחס סיכויים מתוקנן 0.83; רווח בר-סמך של 95% 0.77-0.89; P < .001), בעלי סיכוי רב יותר להיות ללא מוגבלות משמעותית, בהתבסס על דירוג של 2 או פחות מכך בסולם Rankin בעת שחרורם (28.5% [2,415 מתוך 8,490 מטופלים] לעומת 20.7% [894 מתוך 4,322 מטופלים]; יחס סיכויים מתוקנן 1.36; רווח בר-סמך של 95% 1.28-1.45; P < .001) ובעלי זילוח טוב יותר, בהתבסס על ציון 2b ומעלה במדד ה-Thrombolysis in Cerebral Infarction (90.9% [8,474 מתוך 9,318 מטופלים] לעומת 88.0% [4,140 מתוך 4,705 מטופלים]; יחס סיכויים מתוקנן 1.39; רווח בר-סמך של 95% 1.28-1.50; P < .001).

עם זאת, הטיפול עם אלטפלאז נקשר עם סיכון מוגבר ל-sICH (6.5% [685 מתוך 10,530 מטופלים] לעומת 5.3% [279 מתוך 5,249 מטופלים]; יחס הסיכויים 1.28; רווח בר-סמך של 95% 1.16-1.42; P < .001).

החוקרים מסכמים כי במסגרת מחקר העוקבה התצפיתי אותו ערכו על מטופלים שעברו תרומבקטומיה, מתן של אלטפלאז תוך-ורידי נקשר עם שרידות טובה יותר בתוך בית החולים וכן עם תוצאים תפקודיים טובים יותר. עם זאת, הטיפול לווה בסיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי תסמיני וזאת לאחר תיקנון עם משתני לוואי אחרים.

מקור:

לכל החדשות >

26.07.2022