חדשות
התרופה קופקסון יעילה גם לתפקוד הלב
מחקר חדש מצא כי לתרופה Copaxone השפעה חיובית על תפקוד הלב לאחר אוטם לבבי: פועלת על הרכב תאי המערכת החיסונית באזור הפגיעה בלב ומגנה כנראה על תאי שריר הלב.
טיפול בקופקסון עשוי לשפר את תפקוד הלב לאחר התקף לב. כך עולה ממאמר שהתפרסם בכתב העת Nature Cardiovascular Research.
בסוף שנות ה-60 הרכיבו מדעני מכון ויצמן למדע - פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון וד"ר דבורה טייטלבאום - כמה מולקולות דמויות חלבון הקרויות קו-פולימרים, שנועדו לחולל מחלה דמוית טרשת נפוצה למטרת מחקר. להפתעתם גילו כי במקום לגרום מחלה, הקו-פולימרים מרפאים אותה, ואחד מהם הפך לתרופה הידועה "קופקסון".
יותר מחמישה עשורים אחר כך, קבוצת המחקר של פרופ' אלדד צחור וד"ר רחל סריג מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן, חושפת כי לתרופה השפעה חיובית על תפקוד הלב אצל מי שעברו אוטם שריר הלב.
בעשור האחרון מתברר כי לתגובת המערכת החיסונית בעקבות פגיעה בלב יש קשר ישיר להחלמה ולתיקון שלו. ואולם, כאשר התגובה הדלקתית של המערכת החיסונית אינה נעלמת והופכת לכרונית, הנזק מחמיר עוד יותר ועלולה להופיע אי ספיקת לב.
כיוון שידוע כי קופקסון משנה את הרכב תאי מערכת החיסון ואת החלבונים שהם מפרישים באופן המדכא דלקת, שיערה ד"ר סריג כי ניתן להיעזר בה כדי לבחון את שאלת ההשפעה של המערכת החיסונית על ההחלמה מהתקף לב.
במחקר החדש טיפלו המדענים בעכברים שעברו התקף לב בזריקות יומיות של קופקסון לאזור הבטן. בדיקות אקו-לב הראו כי הטיפול שיפר את תפקוד הלב של העכברים: חדרי הלב שלהם הצליחו להזרים יותר דם לעורקים הגדולים בכל פעימה וכך סיפקו בצורה טובה יותר דם חיוני לאיברי הגוף. כמו כן, האזור הצלקתי היה קטן יותר, וצלקות גדולות המכסות לפחות 30% מחדר הלב השמאלי נצפו רק בעכברים שלא טופלו.
יותר מכך, הלוקים בהתקף לב לא תמיד מגיעים מיד לחדר המיון, והמדענים חשפו כי הטיפול בקופקסון יעיל בעכברים גם כאשר מתחילים את הטיפול בו בין 24 ל-48 שעות לאחר התקף הלב.
בשלב הבא בדקו המדענים את הטיפול בחולדות, והפעם החלו בו כמעט חודש לאחר התקף הלב, לאחר שכבר נוצר מצב כרוני של אי ספיקת לב. הטיפול נמשך חודשיים ובסיומו שיעור הדם שחדרי הלב הצליחו להזרים בכל פעימה עלה בממוצע ב-30% והמדד לכושר כיווץ החדרים השתפר בכמעט 60%.
חודש לאחר סיום הטיפול, כושר הזרמת הדם רק המשיך להשתפר ומדד הכיווץ נשמר. כך, הניסיון לענות על שאלה מדעית בסיסית – מידת ההשפעה של המערכת החיסונית על שיקום הלב – הוליד כיוון מבטיח לטיפול חדש במחלת לב נפוצה.
באופן מפתיע, המדענים גילו כי התרופה פועלת לא רק באמצעות השפעה על הרכב תאי המערכת החיסונית באזור הפגיעה בלב, אלא גם מגנה ככל הנראה באופן ישיר על תאי שריר הלב עצמם: קופקסון הגנה על תאי שריר הלב גם בתרביות רקמה שאינן מכילות תאים של המערכת החיסונית. בהמשך, עיכב הטיפול גם את חלוקת תאי הסיב היוצרים את הצלקת והגביר יצירת כלי דם חדשים.
"הטיפול בקופקסון לא גורם לתאי שריר לב להתחלק", מסבירה ד"ר סריג, "אך הוא כן מסייע לתאים הקיימים לשרוד ולהתכווץ ביעילות, גורם ליצירה מוגברת של כלי דם המספקים אותם ומעכב את יצירת הצלקת".
בעקבות הממצאים המבטיחים במעבדה, חברו מדעני המכון לפרופ' עופר אמיר ופרופ׳ רביע עאסלה מבית החולים הדסה עין כרם, ויחד עם ד"ר אביאל וקלינאים נוספים ביצעו מחקר קליני שלב 2a לבחינת יעילות הטיפול בזריקות תת עוריות של קופקסון בחולי אי ספיקת לב. תוצאות המחקר הקליני טרם התפרסמו, אך הן עתידות להראות שחל שיפור מהיר במדדי דלקת ונזק ללב.
"בשל תום תקופת תוקף הפטנט על קופקסון אנו מתמודדים עם קושי לגייס שותפים בתעשיה כדי להמשיך ולקדם את המחקר", סיפר פרופ' צחור. "תהליך בדיקת ההתאמה של תרופה קיימת להתוויה חדשה (repurposing) הוא מהיר וזול ביחס לפיתוח תרופה חדשה, ואני מקווה שיימצא התורם או הארגון שירימו את הכפפה".
מקור: Repurposing of glatiramer acetate to treat cardiac ischemia in rodent models
28/08/2024
