חדשות

מתוך ויקיתרופות
גרסה מתאריך 07:17, 27 בינואר 2022 מאת Motyk (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Banner.jpg

Share on Google+ Share on Linkedin E-mail this page Share on twitter.com Share with Facebook
תוצאות טיפול קו ראשון עם במפגלדסלוקין וניבולומאב במלנומה גרורתית

במחקר נמצא: טיפול עם במפגלדסלוקין וניבולומאב במלנומה גרורתית נסבל היטב ושיפר הישרדות ללא התקדמות המחלה.
ידוע כי ישנו צורך במציאת טיפולים המייצרים תגובה עמוקה ומתמשכת בחולים עם מלנומה גרורתית. החוקרים העריכו במסגרת מחקר עוקבה שלב II, מתוך המחקר הבינלאומי בעל הזרוע הבודדת PIVOT-02, את טיפול הקו הראשון עם BEMPEG (אגוניסט למסלול האינטרלוקין-2 של CD122 בשם במפגלדסלוקין) בשילוב עם ניבולומאב, בחולים עם מלנומה גרורתית.

החוקרים נתנו ל-41 חולים עם מלנומה גרורתית בשלבים III/IV, שלא קיבלו טיפול בעבר, BEMPEG במינון 0.006 מ"ג/ק"ג וניבולומאב במינון 360 מ"ג, פעם ב-3 שבועות, במשך שנתיים לכל היותר, כאשר 38 מהחולים התאימו להערכת יעילות הטיפול (כלומר הייתה להם הדמיה אחת לפחות לאחר תחילת הטיפול). החוקרים הגדירו את התוצא העיקרי כבטיחות ושיעור תגובה אובייקטיבי לטיפול (סקירה מרכזית בלתי תלויה ועם סמיות), בעוד כי התוצאים המשניים כללו הישרדות ללא התקדמות של המחלה, הישרדות כוללת וביו מרקרים הניתנים לגילוי.

החוקרים מצאו כי בתקופת מעקב חציונית של 29.0 חודשים, שיעור התגובה האובייקטיבי היה 52.6% (20 מתוך 38 חולים) ושיעור התגובה המלאה היה 34.2% (13 מתוך 38 חולים). כמו כן, נמצא כי השינוי החציוני בגודלם של נגעי המטרה בהשוואה לתחילת המחקר היה 78.5%- (בחולים בהם ניתן היה להעריך את התגובה), כאשר ב-47.4% (18 מתוך 38 מטופלים) היתה היעלמות מוחלטת של הנגעים.

זאת ועוד, החוקרים דיווחו כי משך ההישרדות החציוני ללא התקדמות של המחלה היה 30.9 חודשים (רווח בר-סמך 95%: 5.3 ועד בלתי ניתן לאומדן), בעוד ההישרדות הכוללת החציונית לא הושגה – שיעור ההישרדות הכוללת במשך 24 חודשים היה 77.0% (רווח בר-סמך 95%: 60.4-87.3).

לבסוף, נמצא כי תופעות לוואי הקשורות לטיפול ותופעות לוואי המתווכות על ידי מערכת החיסון בדרגות חומרה 3 ו-4 דווחו ב-17.1% (7 מתוך 41) ו-4.9% (2 מתוך 41) מהנבדקים, בהתאמה. החוקרים הראו התרחשות של תגובה רב תפקודית מוגברת בתאי T מסוג CD8+ ו-CD4+ בדם לאחר הטיפול, המתווכות על ידי ציטוקינים עם תפקודים אפקטוריים. ביו-מרקרים בדם בשלבי הטיפול המוקדמים (הבדל בחוזק הרב-תפקודי של תאי CD8+ ואאוזינופילים) היו בקורלציה עם התגובה לטיפול.

החוקרים הגיעו למסקנה כי טיפול עם במפגלדסלוקין חד עם ניבולומאב נסבל היטב, עם שיעורים נמוכים יחסית של תופעות לוואי הקשורות לטיפול והמתווכות על ידי מערכת החיסון, בדרגות 3 ו-4. הם סבורים כי למשלב הטיפול הנ"ל כקו ראשון, הייתה פעילות מעודדת נגד הגידול בחולי מלנומה גרורתית, כולל בין היתר הישרדות חציונית טובה יותר ללא התקדמות של המחלה. לטענת החוקרים, אנליזות חוקרות מצאו קשר בין קיום של ביו-מרקרים לא פולשניים במהלך הטיפול לבין תגובה לטיפול, עוד לפני הופעה של עדויות לכך בהדמיה.

מקור:

Diab, A. et al. Journal of Clinical Oncology 2021; 39(26); 2914-2925. DOI: 10.1200/JCO.21.00675

לכל החדשות >

6/1/22