חדשות
במחקר רטרוספקטיבי המבוסס על נתוני העולם האמיתי, שממצאיו פורסמו בכתב העת Diabetes, obesity & metabolism, חוקרים ביקשו להשוות את היעילות של שלוש תרופות - טירזפטייד (Tirzepatide), סמגלוטייד (Semaglutide) ולירגלוטייד (Liraglutide) - בהפחתת משקל ובשיפור מדדים מטבוליים במשך תקופה של 12 חודשים.
החוקרים איתרו 250 משתתפים עם השמנת יתר (BMI £ 27 ק"ג/מ"ר) וסוכרת סוג 1, מתוכם 54.8% נשים. המשתתפים חולקו לארבע קבוצות טיפול: טירזפטייד (n=35), סמגלוטייד (n=36), לירגלוטייד (n=97), או טיפול רגיל (n=82).
התוצא העיקרי היה השינוי במשקל הגוף לאורך 12 חודשים. תוצאים משניים כללו שינויים בפרופיל השומנים, במדדים כלייתיים וכבדיים, בלחץ הדם וברמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c).
מתוצאות המחקר עולה כי שלוש התרופות הביאו לירידה מובהקת במשקל. טירזפטייד הביאה לירידה הרבה ביותר (10.9%, p<0.001), לאחריה סמגלוטייד (9.9%, p<0.001) ולירגלוטייד (7.1%, p<0.001). נצפו ירידות תלויות-מינון עבור טירזפטייד וסמגלוטייד.
בנוסף, התרופות הפחיתו במתינות את רמות HbA1c ב-0.65% (p=0.004) בטירזפטייד, ב-0.33% (p=0.034) בסמגלוטייד וב-0.23% (p=0.017) בלירגלוטייד. סמגלוטייד ולירגלוטייד הפחיתו גם את רמות כולסטרול LDL (p=0.05 ו-p=0.02, בהתאמה), ולירגלוטייד אף הורידה את יחס אלבומין-קריאטינין בשתן (p=0.007).
בקבוצת הטיפול הרגיל לא נצפו שינויים במשקל או ב-HbA1c. לא דווחו אירועי היפוגליקמיה חמורה או חמצת קטוטית סוכרתית (DKA) באף אחת מהקבוצות.
החוקרים סיכמו כי טירזפטייד, סמגלוטייד ולירגלוטייד הפחיתו משקל ושיפרו חלק מסמני הסיכון המטבוליים בקרב אנשים עם סוכרת סוג 1 והשמנת יתר, מבלי להעלות את הסיכון להיפוגליקמיה או לחמצת קטוטית סוכרתית. הירידה במשקל היתה פחותה בהשוואה לחולים ללא סוכרת.
הממצאים תומכים בתפקיד המשלים האפשרי של אגוניסטים לרצפטור ל-GLP-1 בטיפול באנשים עם סוכרת סוג 1 והשמנת יתר ומדגישים את הצורך במחקרי המשך מבוקרים בהקצאה אקראית לאישוש הממצאים.
מקור:
21/10/2025