חדשות
מאזן תועלת-סיכון של טיפולי טרשת נפוצה בהשוואה לריטוקסימאב
היעילות, הבטיחות והסבילות של Rituximab כטיפול שלא בהתוויה, בהשוואה לטיפולים בשימוש תכוף המאושרים לטרשת נפוצה.
בכתב העת Annals of Neurology פורסמו ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון את היעילות, הבטיחות והסבילות של Rituximab כטיפול שלא בהתוויה, בהשוואה לטיפולים בשימוש תכוף המאושרים לטרשת נפוצה (multiple sclerosis MS).
המחקר התקיים במתכונת של מחקר עוקבה בשוודיה והוכללו בו משתתפים עם טרשת נפוצה התקפית, בגילאי 18 עד 75 שנים ועם התחלת טיפול ראשון או החלפת טיפול לראשונה בין השנים 2011-2018.
ריטוקסימאב במינון נמוך הושווה לטיפולים שאושרו בטרשת נפוצה. התוצאים הראשוניים היו פרופורציות עם החמרת נכות מאומתת במשך 12 חודשים ושינוי בציוני MS Impact Scale-29י(MSIS-29) בהתאמה. נקודות קצה משניות כללו הישנות, הפסקת טיפול ותופעות לוואי חמורות. האנליזות השתמשו בגישה של כוונה לטיפול והותאמו לנתונים דמוגרפיים, מאפייני טרשת נפוצה ומאפיינים בריאותיים.
במחקר הוכללו 2,449 משתתפים בהתחלת טיפול ראשון ו-2,463 כהחלפת טיפול ראשון. הפרופורציה של החמרת נכות לאחר שלוש שנים היתה 9.1% עבור Rituximab כטיפול ראשון ו-5.1% לאחר החלפת טיפול, ללא הבדלים בהשוואה שאושרו בטרשת נפוצה.
החמרה ב-rituximab הייתה בעיקר בלתי תלויה בהישנות. MSIS-29 עם rituximab לאחר שלוש שנים השתפר ב-1.3/8.4 נקודות (פיזי/פסיכולוגי) עבור טיפול ראשון משנה מחלה (disease-modifying therapy - DMT) וב-0.4/3.6 עבור החלפת DMT, והיה דומה בעיקר בכל הטיפולים.
ל-Rituximab היו שיעורי הישנות נמוכים יותר והתמדה גבוהה יותר בטיפול בשתי הקבוצות. שיעור הזיהומים שטופלו בבית החולים היה גבוה יותר עם Rituximab לאחר החלפת טיפול, אך לא כטיפול ראשון.
החוקרים הסיקו כי מחקר עוקבה זה, מבוסס אוכלוסייה, מצא שיעורים נמוכים של התקדמות במוגבלות, בעיקר ללא תלות בהישנות וללא הבדלים משמעותיים בין ריטוקסימאב וגורמים משווים בטרשת נפוצה. Rituximab הוביל לשיעורים נמוכים יותר של פעילות דלקתית והתמדה גבוהה יותר בטיפול, אך היה קשור לשיעור מוגבר של זיהומים חמורים.
09/10/2024
