חדשות
יעילות גולימומב בחולי דלקת מפרקים שגרונית בסיכון גבוה לפרוגנוזה גרועה
במחקר נמצא כי Golimumab הייתה יעילה בחולי דלקת מפרקים שגרונית עם גורמים פרוגנוסטיים גרועים בסיכון גבוה, כאשר מינון של 100 מ"ג עשוי להציע תועלת רבה יותר במניעת התקדמות רדיוגרפית.
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Modern Rheumatology, ביקשו חוקרים להעריך את יעילות התרופה גולימומב (golimumab) בחולים עם גורמים פרוגנוסטיים גרועים.
בניתוח פוסט-הוק זה של מחקר פאזה 2/3 GO-FORTH, החוקרים השתמשו בניתוח אשכולות כדי לזהות אוכלוסיית חולים בסיכון גבוה בהתבסס על שבעה גורמים פרוגנוסטיים גרועים. גורמים אלו הומלצו על ידי הברית האירופית של אגודות לראומטולוגיה ותפקוד פיזי מוגבל. התקדמות רדיוגרפית, פעילות המחלה, תפקוד פיזי וגורמים נלווים הוערכו במשך 52 שבועות.
בסך הכל, 261 חולי דלקת מפרקים שגרונית סווגו לשלושה אשכולות שאופיינו בפעילות מחלה גבוהה, רמות גבוהות של CRPי(C-reactive protein) ותפקוד פיזי מוגבל בתחילת המחקר. תוצאות המחקר הדגימו כי גולימומב הביאה לשיפור במדד הרדיוגרפי mTSSי(modified total sharp score). בנוסף, היא גרמה לירידה בציון פעילות המחלה ב-28 מפרקים בשילוב שקיעת דם (Disease Activity Score 28-joint counts with erythrocyte sedimentation rate) ובמדד התפקודי HAQ-DIי(Health Assessment Questionnaire - Disease Index) בכל האשכולות. באשכול C, שהציג כמעט את כל המאפיינים הפרוגנוסטיים הירודים, חלק גדול יותר מהחולים שטופלו עם גולימומב במינון 100 מ"ג השיגו ציון mTSS שווה או נמוך מ-0, בהשוואה לאלו שטופלו עם מינון של 50 מ"ג (63.9% לעומת 46.5%). יתר על כן, הריכוז של CRP ומוגבלות פיזית היו קשורים להתקדמות רדיוגרפית באשכול C במהלך הטיפול עם גולימומב.
החוקרים מסכמים כי גולימומב הייתה יעילה בחולי דלקת מפרקים שגרונית עם סיכון גבוה לגורמים פרוגנוסטיים גרועים במחקר GO-FORTH. בנוסף, מינון של 100 מ"ג עשוי להיות יעיל יותר במניעת התקדמות רדיוגרפית בקבוצה זו.
מקור:
05.09.2024
