תרופות במעבר מסגרת רפואית: מיטוב בעזרת ייעוץ להתאמת תרופות
בארה"ב 1.5 מיליון תופעות לוואי שניתן היה למנוע אותן קורות בכל שנה כתוצאה מטעויות בתרופות בעלות של יותר מ- 3 ביליון דולר בשנה. כמחצית מהטעויות שקשורות בתרופות בבתי החולים וכ- 20% מתופעות הלוואי קרו בגלל תקשורת לקויה במעבר ממסגרת רפואית אחת לאחרת - מהקהילה לבית החולים או מבית החולים למוסד סיעודי, למשל. ייעוץ להתאמת תרופות - הערכה מקיפה של משטרי הטיפול התרופתי בכל פעם שנעשה שינוי בטיפול – הוא חלק מחוק הבריאות בארה"ב מ- 2010. בישראל, הרוקחים, אם יוכשרו לכך, יוכלו לבצע סקירות תרופתיות תקופתיות, כפי שממליץ דו"ח מבקר המדינה.
לא סוד הוא שבנקודה בה חולה עובר ממערכת רפואית אחת לאחרת, כמו מהקהילה לבית החולים, מבית החולים הביתה או למוסד שיקומי/סיעודי, עולה הסיכון להיווצרותן של בעיות שקשורות בתרופות. תרופות 'נולדות', 'מתאדות', מוכפלות ומינונים משתנים. החולה מבולבל והמשפחה חסרת אונים. המוסד לא תמיד מסוגל לספק את כל רשימת התרופות שאיתה מגיע החולה מהקהילה, או להיפך, כשהוא עוזב את בית החולים - הקופה לא תמיד מסוגלת או מוכנה לספק את התרופות שאיתן הוא השתחרר.
אצלנו בארץ המטלה נופלת על בני משפחתו של החולה, שרצים ומביאים את התרופות החסרות, ומנסים לעבור את ה'מעבר' חלק ככל האפשר. בארה'ב גוייס המחוקק לתת מענה לבעייה, שכנראה גם גובה מחיר גבוה בתרופות ובמשאבי בריאות יקרים, וב- 2010 נקבע בחוק הבריאות שלהם, שייעוץ להתאמת תרופות צריך להיות חלק אינטגרלי מתהליך של 'מעבר', מתוך התמקדות בבטיחות הטיפול התרופתי.
בהמשך סיכמתי ותירגמתי את המידע כפי שפורסם על-ידי ארגוני הרוקחים הגדולים בארה'ב תחת הכותרת: Improving Care Transitions: Optimizing Medication Reconciliation [1].
בדברים הבאים אביא נתונים כחומר למחשבה לקובעי המדיניות בישראל, הממחישים את היתרונות שבהכשרה של רוקחים ושימוש בהם להגברת ושיפור בטיחות החולים במעבר – הכשרה הנסמכת על ההבנה שהשקעה בנקודת תורפה זו תחסוך כסף רב גם אצלנו במערכת הבריאות [2].
תוכן עניינים |
נקודת המוצא
ב- 2005 הוגדרו מטרות לאומיות בארה'ב לבטיחות החולה תחת הכותרת: National Patient Safety Goal (NPSG)8, שמאז עודכנו כל שנה [3].
בין היתר אובחן הצורך בייעוץ להתאמת תרופות במצבי מעבר, לא רק בין סביבה רפואית אחת לשנייה, אלא גם בתוך בית החולים, במעבר ממחלקה למחלקה. על מנת להשיג את המטרות האלה, יכול שיהיה לכל אחד מהמטפלים הרפואיים של החולה, תפקיד שונה בתהליך, אבל נקודת המוצא היא שהמיקוד של ה'ייעוץ להתאמת תרופות' הוא בטיחותו הכוללת של החולה, ושיפור התוצאים (Patient outcomes).
בפרסום הנוכחי[1]) המטרה היא לאפשר הבנה טובה יותר של תהליך הייעוץ להתאמת תרופות, השפעתו על הטיפול הכולל בחולה וכן לבחון כיצד יכולים הרוקחים לתרום לשיפור התהליך על-ידי שימוש בשירותי 'ניהול הטיפול התרופתי', Medication Therapy Management (MTM), שהוגדרו לראשונה ב 2005 על-ידי 11 ארגוני רוקחים אמריקאים באמצעות מסגרת מינימלית של סטנדרטים [4] ומאז עודכנו [5].
במאמר זה מוצגים מחסומים ותפיסות בסיסיות שחשובים לצורך אימוץ ויישום ה-MTM בתהליך הייעוץ להתאמת תרופות.
הגדרת ה'ייעוץ להתאמת תרופות'
בשנת 2007 הקימו ארגון הרוקחים האמריקאים APhA וארגון הרוקחים של מערכת הבריאות האמריקאית ASHP פאנל מומחים כדי ליצור חזון משותף לייעוץ להתאמת תרופות. המטרה הייתה לפתח הגדרה ששני הארגונים יוכלו להשתמש בה בשיחות עם קולגות ועם מקצועות הרפואה מהתחומים האחרים.
ההגדרה שפיתח הפאנל היא
ייעוץ להתאמת תרופות הינו: הערכה מקיפה של משטרי הטיפול התרופתי של החולה, בכל פעם שנעשה שינוי בטיפול שלו, במאמץ למנוע טעויות בתרופות, כמו השמטת תרופה, כפילות, טעות במינון או אינטרקציה בין תרופות, כמו גם ללמוד את היענות החולה לטיפול ולהבין את הרגלי הלקיחה שלו. תהליך זה צריך לכלול השוואה בין משטרי התרופות הנוכחיים לבין אלו שהיו קודם לכן, וצריך לקרות בכל פעם שיש שינוי בטיפול שבו ניתנות הוראות לתרופות חדשות, משוכתבות הוראות ישנות, מותאמות למצבים חדשים, או במקרים בהם החולה מוסיף תכשירים ללא מרשם לטיפול העצמי שלו (Self-care).
הגדרת ייעוץ להתאמת תרופות כמרכיב בניהול הטיפול התרופתי (MTM)
ייעוץ להתאמת תרופות הינו אלמנט קריטי אם לא ראשי של ה- MTM. בארה'ב, בחוק ההגנה על החולה ומתן טיפול רפואי בר-השגה מ- 2010 (חוק הבריאות שלהם - (The Patient Protection and Affordable Care Act of 2010 [6], ניתנו מענקים או הוצעו חוזים למתן שירותי MTM על-ידי רוקחים לטיפול בחולים כרוניים. החוק זיהה מרכיבים ספציפיים שחיוניים למתן שירותי ניהול תרופתי. המרכיבים האלו נכללו במודלים שונים של שירותי MTM לבתי מרקחת.
באחד המודלים, בזה שפונה לבתי המרקחת, הוגדרו חמישה אלמנטים של ליבה:
- Medication Therapy Review – סקירת תרופות כוללת
- Personal Medication Record – רשומת תרופות אישית
- Medication related Action Plan – תכנית לפעילות הקשורה בתרופות
- Intervention/referral – התערבות או הפנייה
- Documentation and follow-up – תיעוד ומעקב
רוקחים יכולים להשתמש בחמישה אלמנטים אלו לצורך ייעוץ להתאמת תרופות בכל מקום שיתבקשו לכך.
מדוע יש צורך בייעוץ להתאמת תרופות
המטרה של ייעוץ להתאמת תרופות היא להשיג, לתחזק ולהשתמש במידע המדויק לגבי התרופות של כל חולה בכל הרצף הטיפולי כדי להבטיח שימוש בטוח ויעיל בתרופות.
כאשר יש מחסור באחידות בתיעוד ההיסטוריה התרופתית ומחסור בייעוץ להתאמת תרופות, שם קורות הבעיות שקשורות בתרופות.
בשנים האחרונות מחקרים רבים הראו את הצורך לטפל בבעיות אלה ולהבטיח את בטיחות החולה באמצעות ייעוץ להתאמת תרופות ושרותי MTM. ההוכחות כללו (ראו מקורות 5-10 במאמר 1 ברשימה הביביליוגראפית):
- 1.5 מיליון תופעות לוואי שניתן היה למנוע אותן קורות כל שנה כתוצאה מטעויות בתרופות בעלות של יותר מ- 3 ביליון דולר בשנה.
- כמחצית מהטעויות שקשורות בתרופות בבתי החולים וכ- 20% מתופעות הלוואי קרו בגלל תקשורת לקויה במעבר ובממשקי הטיפול השונים.
- החולה המאושפז הממוצע נחשף לפחות לטעות אחת בתרופות בכל יום.
- תופעות לוואי אחראיות ל- 2.5% מכל הביקורים בחדרי המיון, ו- 6.7% מאלה שמגיעים לאשפוז.
- שתי סקירות ספרות מדווחות שהשכיחות של אי-התאמות בין תרופות בזמן קבלה לאשפוז ובזמן שחרור מאשפוז היא כ- 30-70% מהמקרים.
מחסומים נפוצים ליישום והטמעת ייעוץ להתאמת תרופות
חשוב לברר ולחשוף את המחסומים כדי לאפשר עבודה משותפת בין חברי הצוות הרפואי:
- חוסר סטנדרטיזציה מספקת בין האלמנטים השונים של המידע ברשומת התרופות.
- הצורך באימוץ רשומה תרופתית סטנדרטית ושיתוף המידע שבה הן לחולה והן לספקי הטיפול הרפואי שלו.
- מחסור במידע על הצורה הנכונה ביותר לעשות זאת (Established Best Practice)
עקרונות בסיסיים של ייעוץ להתאמת תרופות
- הינו 'תהליך מפתח' שנחוץ לשיפור הטיפול בחולה שבמעבר.
- הינו תהליך ממוקד חולה שבבסיסו בטיחות החולה.
- דורש גישה ושיתוף פעולה בינתחומי
- חייב להתבסס על תרבות של נטילת אחראיות .
- חייב להיות מתוקנן (עם סטנדרטים)
- מחייב אינטגרציה של טכנולוגיות למתן מידע ברפואה.
- מחייב תהליך של שיפור איכות מתמיד.
מסקנות
המחקר בנושא ייעוץ להתאמת תרופות נמצא בעליה. נדרשים מחקרים נוספים על היישום והאימוץ היעיל של ייעוץ להתאמת תרופות, במטרה לזהות את הפרקטיקה הטובה ביותר למתן שרות כזה. המידע שהובא במאמר זה, יכול לשמש כמקדם דיון בקרב החוקרים וספקי שרותי בריאות על 'איך הכי טוב לחקור וליישם שיפורים בתהליכים לייעוץ להתאמת תרופות'.
יישום עקרונות הבסיס של מאמר זה, ועבודות עתידיות על קידום תהליכי ייעוץ להתאמת תרופות יעזרו לשפר את בטיחות החולה ואת התוצאים שלו במהלך המעבר בטיפול הרפואי שלו.
ובישראל: אנו יכולים לשבת מהצד ולראות כיצד מתמודדים מעבר לים עם הבעיות שקשורות בתרופות בנקודות המעבר של החולים. אפשר גם לחכות שתהיינה רשומות אלקטרוניות של תרופות בכל המוסדות, ושכולם ידברו זאת עם זאת.
אבל, בהבנה שתפקידו המסורתי של הרוקח כמנפק, מאבד מנחיצותו ומחשיבותו ככל שהמערכות הלוגיסטיות נעשות ממוחשבות ואוטומטיות יותר, אפשר לשקול הפניית הכוחות המקצועיים האלה שקיימים במערכת, להכשיר אותם ולהציב אותם במקומות המועדים לפורענות. הרוקחים, אם יוכשרו לכך, יוכלו לבצע סקירות תרופתיות תקופתיות, כפי שדו'ח מבקר המדינה 61ב המליץ, וממוקדות בנקודות המעבר כפי שהוצע במאמר זה, כדי להבטיח גם בארץ את הרצף הטיפולי, ומתוך שמירה על בטיחותו של החולה ואולי גם על התקציב.
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 Improving Care Transitions: Optimizing Medication Reconciliation Developed by: American Pharmacists Association and American Society of Health-System Pharmacists, March 2012
- ↑ Effect of medication reconciliation on medication costs after hospital discharge in relation to hospital pharmacy labor costs, Ann Pharmacother. 2012 Mar;46(3):329-38. Epub 2012 Mar 6.
- ↑ National Patient Safety Goals 2012
- ↑ Medication Therapy Management in community pharmacy practice: core elements of an MTM service (version 1.0). J Am Pharm Assoc (2003). 2005 Sep-Oct;45(5):573-9.
- ↑ Medication therapy management in pharmacy practice: core elements of an MTM service model (version 2.0) J Am Pharm Assoc (2003). 2008 May-Jun;48(3):341-53.
- ↑ Patient Protection and Affordable Care Act From Wikipedia, the free encyclopedia