אזטרול 10 מ"ג טבליות - Ezetrol 10 mg tablets
| קבוצה פרמקולוגית (ATC4) | C10AX Other lipid modifying agents | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מרכיב פעיל (ATC5) | |||||||
| צורת מתן | פומי - PER OS | ||||||
| צורת מינון | טבליה, TABLETS למניעת מינון יתר או הרעלה יש ליטול את התרופה בהתאם למינון המומלץ כפי שמופיע בעלון לצרכן | ||||||
| התוויה | Primary hypercholesterolemia: Ezetrol administered with an HMG-CoA reductase inhibitor (statin) or alone are indicated as adjunctive therapy to diet for use in patients with primary (heterozygous familial and non-familial) hypercholesterolemia. Homozygous familial hypercholesterolemia (HoFH): Ezetrol administered with a statin are indicated for use in patients with HoFH.Patients may also receive adjunctive treatments (e.g. LDL apheresis).Homozygous sitosterolemia (Phytosterolemia): Ezetrol are indicated for use in patients with homozygous familial sitosterolemia.
| ||||||
| |||||||
| עלון לרופא והחמרות לעלון |
| ||||||
| עלון לצרכן |
|---|
| ערכים בוויקירפואה | ערכים קשורים בוויקירפואה |
|---|---|
| אזטרול 10 מ"ג טבליות במאגר משרד הבריאות |
| חיפוש מאמרים | מאמרים ב-PubMed |
|---|---|
| מידע ברשת | RxList WebMD Drugs.com |
| שם יצרן | MERCK SHARP & DOHME CORP., USA |
| שם בעל הרישום | MERCK SHARP & DOHME ISRAEL LTD |
| רישיון | תאריך הגשה: 06/2003. רישיון מתאריך: 05/2013 |
| תאריך עדכון אחרון | 16/06/2024 |
תוכן עניינים |
רקע בנושא תחלואה קרדיווסקולרית
מחלות לב וכלי דם: התקפי לב, אירועים מוחיים, מחלת כלי דם היקפיים ועוד, הן גורם עיקרי לתחלואה ותמותה בעולם ובארץ. מחלות קרדיווסקלוריות אינן גורמות רק לתמותה, אלא גם לפגיעה קשה באיכות החיים.
גורמי הסיכון העיקריים לתחלואה קרדיווסקלורית הם: עישון, יל"ד, היפרלפדמיה, השמנה, סכרת, תסמונת מטבולית, גיל, מין והיסטוריה משפחתית.
סקר ה-ACSIS (ACUTE CORONARY SYNDROME ISRAELI SURVEY) שפורסם בתחילת 2014 הראה שגורם הסיכון הנפוץ ביותר בקרב מטופלים שעברו אירוע קרדיווסקולורי הינו דיספלידמיה. גורם סיכון זה נצפה אצל 76% מכלל המטופלים שהגיעו לחדר המיון בעקבות אירוע קרדיווסקלורי.
טיפול בדיסליפידמיה, ובפרט טיפול להורדת כולסטרול כללי ולהורדת-LDL-C הוכח כמוריד סיכון למחלה קרדיווסקולרית במחקרים רנדומליים מבוקרים (RCT) רבים.
סוכרת כגורם סיכון לתחלואה קרדיוסקולרית
מחלת לב ושבץ אחראים ל65-85% ממקרי התמותה הקשורים לסוכרת. מחקרים רבים תומכים בהבנה כי סוכרת הינה גורם סיכון קרדיווסקולרי בפני עצמה. טרשת שכיחה יותר בחולי סוכרת והתמותה גבוהה יותר לאחר ארועים קרדיווסקולרים כגוןMI ושבץ. במרכזה של הפתוגניזה של טרשת עורקים בחולי סוכרת נמצאים פגיעה בתפקוד האנדותליאלי על רקע היפרגליצמיה, היפרליפידמיה ויתר לחץ דם. רגישות זו של חולי סוכרת לתהליך הטרשתי הופכת אותם לקהל יעד מובהק של טיפול להפחתת LDL-C.
חוסר הצלחה בהשגת יעדי LDL-C
מחקר ה- DYSIS הוא מחקר חתך אפמידיולוגי בינלאומי שכלל 20,063 חולים בסיכון גבוה. קרוב למחצית המטופלים, כ-47%, שהוגדרו בסיכון גבוה לא השיגו רמת המטרה פחותה מ-100 LDL-C, למרות שטופלו בסטטין למשך לפחות 3 חודשים.
מגבלות היעילות של העלאת מינון סטטינים- "חוק השש"
יעילותם של סטטינים בהפחתת LDL-C אינה עומדת ביחס ישר להעלאת המינון. המינון הראשוני של הסטטין ישיג בד"כ הפחתה של 30-50% ברמת ה- LDL-C (בהתאם לסוג הסטטין), אולם הכפלת המינון תשיג בד"כ הפחתה נוספת של 6% בלבד. תופעה זו נקראית "חוק השש" והיא תקפה לכל סוגי הסטטינים. הסיבה לתופעה זו היא קיומם של מנגנוני ויסות של רמת הכולסטרול בגוף. כשייצור הכולסטרול בגוף פוחת- בהשפעת הסטטינים, מוגברת "כפיצוי" הספיגה של כולסטרול במעי. בנוסף, יש לציין כי סטטינים במינונים גבוהים עלולים לגרום לתופעות לוואי כגון: עליה באנזימי כבד, מיאלגיה ומיופתיה (כאבי שרירים).
יתרונות רפואיים: יעילות הטיפול המשולב במחקרים
הפעילות המשלימה של אזטרול וסטטין הוכחה כיעילה יותר בהפחתת ערכי LDL-C בהשוואה להפחתה הנצפית בטיפול בסטטין בלבד. מחקרים רבים מדגימים כי תוספת אזטרול למגוון סטטינים הביאה להפחתה משמעותית נוספת ברמות LDL-C של בין 26%-31%.
Foody et al (2013) ביצעו מחקר "עולם אמיתי" אשר בחן את ההשפעה של הוספת אזטימיב לטיפול בסימבסטטין, אטורבסטטין או רוזובסטטין, על שינוי בערכי LDL-C והשגת ערכי מטרה, לעומת טטירציה של סטטינים אלו, בחולים עם מחלת לב כלילית (CHD) / מחלה שוות סיכון, על ידי בדיקת מסד נתונים רפואי אמריקאי גדול. בכל אחת מתת הקבוצות אחוז השינוי בין ערכי ה-LDL-C היה גדול יותר במטופלים שטופלו על ידי הוספת אזיטמיב, לעומת מטופלים שעברו טטרציה של הסטטין או החלפתו באחר. בכל אחת מתת הקבוצות אחוז המטופלים שהשיגו את ערכי המטרה (70 או 100 מ"ג/דצ"ל) היה גבוה יותר באלו שטופלו על ידי הוספת אזיטמיב , לעומת מטופלים שעברו טטרציה של הסטטין או החלפתו באחר. הצלחה זו נובעת ממנגנון הפעולה הייחודי (והשונה מהסטטינים) של איזיטרול. על ידי שילוב איזיטרול עם סטטין, נוצרת חסימה של שני מקורות הכולסטרול – הייצור והספיגה.
מנגנון הפעולה של אזטרול
יש שני מקורות כולסטרול עיקריים הזהים בחשיבותם: ייצור הכולסטרול בכבד וספיגה של כולסטרול במעי. מאגר הכולסטרול במעי מורכב מכולסטרול שמקורו בעיקר בהפרשות המרה, ומכולסטרול שמקורו בתזונה.
EZETROL מפחית את ספיגת הכולסטרול שמקורו במזון או במרה במעי הדק. סטטינים מפחיתים את ייצור הכולסטרול בכבד. הטיפול המשולב: אזטרול + סטטין, מאפשר שליטה רחבה יותר ברמות LDL-C על ידי השפעה על שני מקורות הכולסטרול. הפעילות המשלימה של EZETROL וסטטין הוכחה כיעילה יותר בהורדת ערכי LDL-C בהשוואה לטיפול בסטטין בלבד.
EZETROL הוא הראשון והיחיד בקבוצה פרמקולוגית של חומרים המעכבים את ספיגת הכולסטרול במעי באופן סלקטיבי ואינו משפיע על ספיגת ויטמינים מסיסי-שומן.
מחקר ה- SHARP
ב-2011 התפרסמו תוצאות מחקר ה- SHARP שבו נבדקה ההשפעת מתן טיפול משולב של סטטין ואזטרול על הפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי. בשונה ממקרים קודמים, מחקר זה התמקד בחולי אי ספיקת כליות- 9270 חולים כאלו, ברמות מחלה בינונית עד חמורה (שליש מהחולים טופלו בדיאליזה) חולקו לקבוצת טיפול וקבוצת ביקורת (וקיבלו פלסבו). כעבור כ-5 שנות מעקב הושגה הפחתה מובהקת סטטיסטית של כ-30% ברמות ה-LDL כולסטרול, וחשוב מכך- הושגה הפחתה של כ-17% במספר הארועים הקרדיווסקולרים בקרב קבוצת החולים שקיבלו את הטיפול המשולב, לעומת קבוצת הביקורת.
מחקר ה SHARP סיפק לראשונה הוכחה לכך שטיפול להפחתת LDL כולסטרול בחולי אי"ס כליות אכן מביא לירידה בסיכון הקרדיווסקולרי. תוצאות המחקר שימשו כבסיס לגופי הנחיה בין-לאומיים כגון ה- KDOQI וה-KDIGO (של החברה הבין-לאומית לנפרולוגיה) בהמליצם לתת טיפול להפחתת כולסטרול לחולי אי"ס כליות בדרגה 3 ו-4, באמצעות סטטינים ושילוב של סטטינים עם איזטרול. הנחיות אלו אומצו על ידי גופים בין-לאומיים וישראלים רבים בתחום מחלות הלב, הטרשת והסוכרת. מתוך הכרה כי סיכון קרדיוסקולרי גבוה מצריך הפחתה משמעותית של רמות ה-LDL כולסטרול, ממליצים גופים אלו לקבוע רמות סף ("יעד מטרה") של מתחת ל-70 מ"ג/ד"ל בחולי אי"ס כליות.
שילוב אזיטרול עפ"י הנחיות חדשות ישראליות והנחיות ה-ESC (European Society of Cardiology)
ערך מטרה עבור מטופלים ברמת סיכון גבוהה מאד - רמת LDL-C נמוך מ- 70 מ"ג לדצ"ל, במידת האפשר. אם לא ניתן להגיע לקרבת יעד זה, יש לנסות ולהוריד את רמת ה- LDL-C ב- 50% לפחות.
- מטופלים ברמת סיכון גבוהה מאד
- מטופלים עם מחלה קרדיווסקולרית מוכחת.
- מטופלים עם סוכרת מסוג 2, או סוכרת מסוג 1 עם גורמי סיכון נוספים (מיקרואלבומינוריה, יל"ד, עישון או נזק לאברי מטרה).
- מטופלים שלפי מדד ה- SCORE הסיכון הקרדיו-וסקולרי שלהם הוא גבוה מ- 10%.
השגת ערך מטרה נמוך מ-70 מצריכה בד"כ שימוש בסטטינים פוטנטיים במינון גבוה (לדוגמא: אטורבסטטין 40 מ"ג ומעלה או רוזובסטטין 20 מ"ג ומעלה). בקרב מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה או גבוה מאד, כאשר הטיפול בסטטינים במינון המקסימלי הנסבל אינו מביא להורדת ערך ה- LDL-C לערך המטרה הרצוי, יש מקום לשלב בטיפול תרופות אחרות כגון Ezetimibe. במטופלים עם CKD בדרגה 3 ומעלה eGFR<60 ml/min/(1.73m²), בעיקר אם גילם מעל 50 , מומלץ לטפל בסטטין או במשלב של סטטין ו- Ezetimibe בעקבות תוצאות מחקר ה-SHARP.
