חדשות

מתוך ויקיתרופות
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Banner.jpg

Share on Google+ Share on Linkedin E-mail this page Share on twitter.com Share with Facebook
אטוגפנט במינונים שונים מסייעת במניעת מיגרנות

טיפול עם Atogepant במינונים שונים הוביל לירידה בשיעור ימי המיגרנה החודשיים - מינונים גבוהים יותר הובילו לשיעור תגובתיות מוגבר לטיפול.

רבים מהמטופלים הסובלים ממיגרנות, בעיקר אלה הפונים לרפואה ראשונית, מבקשים טיפול מניעתי יעיל ונסבל היטב כנגד מיגרנות, הניתן באופן פומי. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open, מטרת החוקרים הייתה לבחון את יעילות הטיפול עם אטוגפנט, אנטגוניסט של הקולטן לפפטיד הקשור לגן קלציטונין, הבנוי כמולקולה קטנה וניתן באופן פומי. הערכת היעילות נעשתה על ידי שימוש בארבע רמות של שיעורי התגובה לימי המיגרנה הממוצעים בחודש (MMD).

החוקרים ערכו אנליזה שניונית של מחקר מבוקר אקראיות ואינבו, כפול סמיות, אשר נערך כפאזה 3. המחקר בדק את היעילות והבטיחות של אטוגפנט כטיפול מניעתי למיגרנה בקרב מבוגרים הסובלים מארבעה עד 14 ימי מיגרנה בחודש, מ-128 אתרים שונים בארצות הברית. המחקר נערך בין 14 בדצמבר 2018 עד ל-19 ביוני 2020.

התערבות המחקר כללה מתן של אטוגפנט במינון 10 מיליגרם (n = 222), 30 מיליגרם (n = 230), 60 מיליגרם (n = 235), או אינבו (n = 223), ביחס של 1:1:1:1. הטיפול ניתן פעם ביום, למשך 12 שבועות. אנליזות המחקר העריכו את שיעורי התגובה של הטיפול אשר הוגדרו כמטופלים אשר השיגו הפחתה של 50% או יותר (מבוקרת α, תוצא שניוני) ו-25% או יותר, 75% או יותר ו-100% (תוצאים נוספים שהוגדרו מראש) בשיעור ה-MMD הממוצע, במהלך תקופת הטיפול הסמויה אשר ארכה 12 שבועות.

בסך הכל נכללו במחקר 902 מטופלים (גיל [סטיית תקן] ממוצע, 41.6 [12.3] שנים; מהם 801 [88.8%] נשים; 752 [83.4%] לבנים; 825 [91.5%] לא-היספנים). 873 מהמטופלים נכללו באוכלוסיית הכוונה-לטפל המותאמת (אינבו, 214; אטוגפנט במינון 10 מיליגרם, 214; אטוגפנט במינון 30 מיליגרם, 223 ואטוגפנט במינון 60 מיליגרם, 222).

בנוגע לתוצא השניוני, ירידה של 50% או יותר בשיעור הממוצע של MMDs לאורך 12 שבועות הושגה על ידי 119 מתוך 214 משתתפים (55.6%) שטופלו עם אטוגפנט במינון 10 מיליגרם (יחס הסיכויים, 3.1; רווח בר-סמך של 95% 2.1-4.6), ב-131 מתוך 223 משתתפים (58.7%) שטופלו עם אטוגפנט במינון 30 מיליגרם (יחס הסיכויים, 3.5; רווח בר-סמך של 95% 2.4-5.3), ב-135 מתוך 222 משתתפים (60.8%) שטופלו עם אטוגפנט במינון של 60 מיליגרם (יחס הסיכויים, 3.8; רווח בר-סמך של 95% 2.6-5.7), ובקרב 62 מתוך 214 המשתתפים (29.0%) אשר קיבלו אינבו (P < .001).

מספר המשתתפים שדיווחו על ירידה של 25% או יותר בערך הממוצע של ה-MMDs לאורך 12 שבועות היה 157 מתוך 214 (73.4%) מהקבוצה שטופלה עם אטוגפנט במינון של 10 מיליגרם, 172 מתוך 223 (77.1%) מהקבוצה שטופלה עם אטוגפנט 30 מיליגרם ו-180 מתוך 222 (81.1%) מהמטופלים שקיבלו אטוגפנט במינון 60 מיליגרם, לעומת 126 מתוך 214 (58.9%) שקיבלו אינבו (P < .002).

מספר המשתתפים שדיווחו על ירידה של 75% או יותר בערך הממוצע של ה-MMDs לאורך 12 שבועות היה 65 מתוך 214 (30.4%) שקיבלו אטוגפנט במינון 10 מיליגרם, 66 מתוך 223 (29.6%) שקיבלו אטוגפנט במינון 30 מיליגרם ו-84 מתוך 222 (37.8%) שקיבלו אטוגפנט במינון 60 מיליגרם, לעומת 23 מתוך 214 (10.7%) שקיבלו אינבו (P < .001).

מספר המשתתפים שדיווחו על הפחתה של 100% בערך הממוצע של ה-MMDs לאורך 12 שבועות היה 17 מתוך 214 (7.9%) מקרב המטופלים שקיבלו אטוגפנט במינון 10 מיליגרם, (P = .004), 11 מתוך 223 (4.9%) מקרב המטופלים שקיבלו אטוגפנט במינון 30 מיליגרם (P = .02) ו-17 מתוך 222 (7.7%) מטופלים שקיבלו אטוגפנט במינון 60 מיליגרם (P = .003), לעומת שניים מתוך 214 (0.9%) שקיבלו אינבו.

לסיכום, מתוצאות המחקר עולה כי הטיפול עם אטוגפנט, בכל המינונים שנבדקו, היה יעיל במשך תקופת הטיפול כפולת-הסמיות שארכה 12 שבועות. היעילות החלה במהלך ארבעת השבועות הראשונים והודגמה באמצעות הפחתה מובהקת של ערך ימי המיגרנה הממוצעים בחודש, לפי סף התגובה האישי של כל מטופל. נראה כי מינונים גבוהים יותר של אטוגפנט הובילו לשיעורי התגובה הגדולים ביותר, מה שעשוי להנחות את הרופאים המטפלים בנוגע להתאמה אישית של מינון הטיפול ההתחלתי.


מקור:

לכל החדשות >

24.08.2022