מין העובר והתפתחות רעילות בעקבות שימוש בדקסמתזון: הבדלים בין גרסאות
(יצירת דף עם התוכן "{{ידיעה |כותרת=יצירת מין העובר והתפתחות רעילות בעקבות שימוש בדקסמתזון |תאריך=07.11.2021 |פרטים...") |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ידיעה | {{ידיעה | ||
| − | |כותרת= | + | |כותרת=מין העובר והתפתחות רעילות בעקבות שימוש בדקסמתזון |
|תאריך=07.11.2021 | |תאריך=07.11.2021 | ||
|פרטים= | |פרטים= | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
החוקרים בחנו את האפקט של טיפול טרום לידתי עם [[דקסמתזון]] על תפקוד יותרת הכליה של הצאצא ואת מנגנון התכנון התוך רחמי. | החוקרים בחנו את האפקט של טיפול טרום לידתי עם [[דקסמתזון]] על תפקוד יותרת הכליה של הצאצא ואת מנגנון התכנון התוך רחמי. | ||
{{ש}} | {{ש}} | ||
| + | דקסמתזון היא תרופה המשמשת לטיפול בצירים מוקדמים ומחלות הקשורות לכך. עם זאת, טיפול טרום לידתי עם דקסמתזון יכול להביא לרעילויות התפתחותיות רב-איבריות בצאצא. במחקרים הקודמים מצאו החוקרים שמחלות עובריות היו קשורות לשינוי בתכנון ההתפתחותי ביותרת הכליה בצאצא. | ||
| + | {{ש}} | ||
| + | במחקר זה, בחנו החוקרים את האפקט של טיפול טרום לידתי עם דקסמתזון על תפקוד יותרת הכליה של הצאצא ואת מנגנון התכנון התוך-רחמי. במסגרת המחקר, יצרו החוקרים מודל חולדה של טיפול טרום לידתי עם דקסמתזון על מנת לצפות בשינויים בסטרואידוגנזה של יותרת הכליה בצאצא. החוקרים אישרו את ההבדלים בין המינים בסטרואידוגנזה של יותרת הכליה וכן זיהו את המנגנון המולקולרי שעומד בבסיס הבדלים אלה במחקרי מעבדה ובגוף חי. | ||
| + | תוצאות המחקר הדגימו כי טיפול טרום לידתי עם דקסמתזון הביא לירידה בסטרואידוגנזה של עוברי חולדה, אך רמות אלו ירדו לאחר הלידה בזכרים ועלו בנקבות. בנוסף, נמצא כי רמות ה-H3K14ac והביטוי של 11β-HSD2 בצאצאי חולדות שטופלו עם דקסמתזון טרם הלידה היו נמוכים בזכרים ומוגברים בנקבות, ובכך מצאו החוקרים כי ייתכן ו-11β-HSD2 משמש כגורם מתווך בהבדלי המינים בתפקוד יותרת הכליה. | ||
| + | לאחר מכן אישרו החוקרים שדקסמתזון הביא לעיכוב רמות של H3K14ac וביטוי 11β-HSD2 דרך מסלול ה-GR/SP1/p300. עוד נמצא כי לאחר כריתה דו צדדית של אשכים ושחלות של חולדות בוגרות שאימהותיהן טופלו עם דקסמתזון טרם הלידה, ביטוי 11β-HSD2 ביותרת הכליה והתפקוד הסטרואידוגני הופחתו. לאחר מכן, באמצעות תאי יותרת כליה מעוברי חולדות, הוכח כי לקולטנים לאנדרוגנים ואסטרוגן β היה קשר בויסות ההבדלים בין המינים בביטוי 11β-HSD2. | ||
| + | |||
| + | מחקר זה מדגים את ההבדלים בין המינים בסטרואידוגנזה של יותרת הכליה לאחר הלידה בצאצאים של חולדות שטופלו עם דקסמתזון. כמו כן, מדגים המחקר מנגנון תלוי קולטנים להורמוני מין המווסת באופן אפיגנטי מנגנון של שינוי תכנון ה-11β-HSD2 ביותרת הכליה. | ||
מקור: | מקור: | ||
<div class="mw-content-ltr"> | <div class="mw-content-ltr"> | ||
| + | Chen Y. et al. Pharmacological Research (2021). | ||
| + | |||
| + | https://doi.org/10.1016/j.phrs.2021.105942 | ||
</div> | </div> | ||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מתאריך 11:54, 27 בנובמבר 2021
מין העובר והתפתחות רעילות בעקבות שימוש בדקסמתזון
החוקרים בחנו את האפקט של טיפול טרום לידתי עם דקסמתזון על תפקוד יותרת הכליה של הצאצא ואת מנגנון התכנון התוך רחמי.
דקסמתזון היא תרופה המשמשת לטיפול בצירים מוקדמים ומחלות הקשורות לכך. עם זאת, טיפול טרום לידתי עם דקסמתזון יכול להביא לרעילויות התפתחותיות רב-איבריות בצאצא. במחקרים הקודמים מצאו החוקרים שמחלות עובריות היו קשורות לשינוי בתכנון ההתפתחותי ביותרת הכליה בצאצא.
במחקר זה, בחנו החוקרים את האפקט של טיפול טרום לידתי עם דקסמתזון על תפקוד יותרת הכליה של הצאצא ואת מנגנון התכנון התוך-רחמי. במסגרת המחקר, יצרו החוקרים מודל חולדה של טיפול טרום לידתי עם דקסמתזון על מנת לצפות בשינויים בסטרואידוגנזה של יותרת הכליה בצאצא. החוקרים אישרו את ההבדלים בין המינים בסטרואידוגנזה של יותרת הכליה וכן זיהו את המנגנון המולקולרי שעומד בבסיס הבדלים אלה במחקרי מעבדה ובגוף חי.
תוצאות המחקר הדגימו כי טיפול טרום לידתי עם דקסמתזון הביא לירידה בסטרואידוגנזה של עוברי חולדה, אך רמות אלו ירדו לאחר הלידה בזכרים ועלו בנקבות. בנוסף, נמצא כי רמות ה-H3K14ac והביטוי של 11β-HSD2 בצאצאי חולדות שטופלו עם דקסמתזון טרם הלידה היו נמוכים בזכרים ומוגברים בנקבות, ובכך מצאו החוקרים כי ייתכן ו-11β-HSD2 משמש כגורם מתווך בהבדלי המינים בתפקוד יותרת הכליה.
לאחר מכן אישרו החוקרים שדקסמתזון הביא לעיכוב רמות של H3K14ac וביטוי 11β-HSD2 דרך מסלול ה-GR/SP1/p300. עוד נמצא כי לאחר כריתה דו צדדית של אשכים ושחלות של חולדות בוגרות שאימהותיהן טופלו עם דקסמתזון טרם הלידה, ביטוי 11β-HSD2 ביותרת הכליה והתפקוד הסטרואידוגני הופחתו. לאחר מכן, באמצעות תאי יותרת כליה מעוברי חולדות, הוכח כי לקולטנים לאנדרוגנים ואסטרוגן β היה קשר בויסות ההבדלים בין המינים בביטוי 11β-HSD2.
מחקר זה מדגים את ההבדלים בין המינים בסטרואידוגנזה של יותרת הכליה לאחר הלידה בצאצאים של חולדות שטופלו עם דקסמתזון. כמו כן, מדגים המחקר מנגנון תלוי קולטנים להורמוני מין המווסת באופן אפיגנטי מנגנון של שינוי תכנון ה-11β-HSD2 ביותרת הכליה.
מקור:
Chen Y. et al. Pharmacological Research (2021).
07.11.2021
