טיפול עם איבוסידניב לעומת אינבו לכולינגוקרצינומה: הבדלים בין גרסאות

טיפול עם איבוסידניב לעומת אינבו לכולינגוקרצינומה

במחקר שהתפרסם ב-JAMA Oncology נמצא כי איבוסידניב (ivosidenib) הוא יעיל ובטוח לשימוש עבור מטופלים עם כולינגוקרצינומה מתקדמת עם מוטציה ב-IDH1 שלא הגיבה לטיפול קודם.
בקרב כ-20% מהחולים עם כולינגוקרצינומה תוך כבדי מתרחשים שינויים באנזים איזוציטראט דהידרוגנאז 1 (Isocitrate Dehydrogenase 1 - IDH1). במהלך מחקר ClarIDHy החוקרים זיהו שיפור בשרידות ללא התקדמות מחלה (Progression Free Survival - PFS), כפי שהוגדר בסקירה המרכזית של המחקר, במטופלים שקיבלו איבוסידניב לעומת אינבו.

מטרת המחקר הייתה לדווח על אודות השרידות הכוללת (Overall Survival- OS) מתוצאות מחקר ClarIDHy אשר מטרתו העיקרית הייתה להוכיח את יעילות הטיפול עם איבוסידיניב (AG-120) – שהוא מעכב IDH1 מוטנטי – לעומת אינבו עבור מטופלים עם כולינגוקרצינומה בלתי ניתנת לניתוח או גרורתית עם מוטציה ב-IDH1.

המחקר בוצע בשיטה רב-מרכזית, אקראית עם סמיות כפולה במסגרת מחקר קליני פאזה 3. המחקר בוצע בין התאריכים 20 לפברואר 2017 ועד 31 למאי 2020 ובו השתתפו 49 בתי חולים על פני 6 מדינות. הנבדקים היו בגירים בני 18 שנים ומעלה עם כולינגוקרצינומה עם מוטציה ב-IDH1 שלא הגיבה לטיפול קודם. המוטפלים עברו הקצאה אקראית ביחס של 2:1 לקבלת איבוסידיניב 500 מ"ג במתן פומי אחת ליום או אינבו. הנבדקים הורשו לעבור בין זרועות המחקר אילו נצפתה התקדמות מחלה על פי עדות רדגיוגרפית.

התוצא העיקרי שנבדק היה PFS כפי שהוגדרה על ידי מרכז דימות עצמאי, סמוי לתוצאות המחקר. תוצא שניוני מרכזי היה שרידות כוללת. הניתוח הראשוני עבור OS בוצע בשיטת intent-to-treat. תוצאים שניונים נוספים כוללים; שיעורי תגובה אובייקטיביים, בטיחות וסבילות הטיפול ואיכות חיים של המטופלים.

במחקר השתתפו 187 מטופלים (גיל חציוני של 62 [טווח של 33-83] שנים) אשר הוקצו אקראית לקבלת איבוסידניב (n=126, 82 נשים [65%], גיל חציוני של 61 [33-80] שנים) או אינבו (n=61, 37 נשים [61%], גיל חציוני של 63 [טווח 40-83] שנים). 43 מהמטופלים עברו מזרוע האינבו לזרוע הטיפול עם איבוסידניב. התוצא העיקרי דווח במאמר אחר.

תוצאות המחקר הדגימו משך שרידות כוללת חציונית של 10.3 חודשים (רווח בר-סמך של 95%, 7.8-12.4 חודשים) עבור המטופלים שקיבלו טיפול עם איבוסידניב לעומת 7.5 חודשים (רווח בר-סמך של 95%, 4.8-11.1 חודשים) בקבוצת מקרי הביקורת (יחס סיכונים של 0.79, רווח בר-סמך של 95%, 0.56-1.12, p=0.09). כאשר התוצאות תוקננו עבור מעבר בין זרועות המחקר, משך OS חציוני עבור קבוצת האינבו עמד על 5.1 חודשים בלבד (רווח בר-סמך של 95%, 3.8-7.6, יחס סיכונים של 0.49, p<0.01).

תופעת הלוואי דרגה 3 ומעלה השכיחה ביותר שדווחה היתה מיימת (11 מטופלים [9%] בקבוצת ההתערבות ו-4 [7%] בקבוצת מקרי הביקורת). תופעות לוואי חמורות המקושרות לטיפול עם איבוסידניב דווחו ב-3 מטופלים בלבד. לא דווחו על מקרי מוות המקושרות לטיפול. לא נצפתה ירידה באיכות חיים בקבוצת המטופלים אשר קיבלו איבוסידניב, לעומת קבוצת מקרי הביקורת.

מסקנת החוקרים הייתה כי איבוסידניב נסבל היטב על ידי החולים עם עליה ב-OS ביחס לקבוצת מקרי הביקורת, על אף שיעור ההצלבות הרבות. מידע זה, יחד עם מידע על אודות איכות חיי המטופלים ופרופיל בטיחות מספק, מראה כי יש עדיפות קלינית למתן טיפול עם איבוסידניב עבור מטופלים עם כולינגוקרצינומה מתקדמת, עם מוטציה ב-IDH1.

מקור: