הצגת המקור של יתרונות חומצה היאלורונית בטיפול בטנדינופתיה בשריר הסופרה ספינאטוס

{{ידיעה
|כותרת=מטפורמין ושרידות במטופלים עם סרטן ריאה בלתי נתיח
|תאריך=06.10.2021
|פרטים=
|תוכן=
חוקרים מצאו כי יעילות השימוש בחומצה היאלורונית לטיפול בטנדינופתיה בשריר הרום-קוצי לא נופלת מזו של פיזיותרפיה ומביאה לשיפור רב יותר בכאב

{{ש}}
גידי מסובבי הכתף (Rotator cuff tendons) מהווים מקור משמעותי לכאב כתף. במחקר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Orthopaedic Surgeons, נערכה השוואה על אודות ההשפעה של שימוש בחומצה היאלורונית  (low molecular-weight hyaluronic acid) אל מול פיזיותרפיה (PT), לטיפול בחולים עם טנדינופתיה בשריר הרום קוצי (supraspinatus tendinopathy-ST).

51 נבדקים בגילאי 20-55 הסובלים מ-ST גויסו ממחלקת אשפוז יום של מרכז רפואי אקדמי והוקצו באופן אקראי לשתי קבוצות השוואה - קבוצת זריקות של חומצה היאלורונית  (n=28) וקבוצת פיזיותרפיה (n=23). הנבדקים בקבוצה הראשונה קיבלו זריקה בודדת של חומצה היאלורונית 1% במינון של 2 מ"ל (20 מ"ג, 500-700 קילו-דלתון).

הנבדקים בקבוצת הפיזיותרפיה עברו שלושה טיפולים בשבוע למשך 12 שבועות - סה"כ 36 פגישות הכוללות תרגילי הפעלה למסובבי הכתף. התוצא הראשוני של המחקר היה כאב כתף לפי מדד ה-VAS {{כ}}(Visual Analogue Scale). התוצאים המשניים היו טווח התנועה ודרגת המוגבלות, בשילוב עם שאלון של ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization - WHO) להערכת איכות חיים. המידע נאסף בזמנים שונים - במצב הבסיס וכן 4 ו-12 שבועות מתחילת התערבות.

מתוצאות המחקר עלה כי שתי השיטות מועילות לניהול טנדינופתיה בשריר הרום-קוצי. עם זאת, השימוש בחומצה היאלורונית נמצא יעיל יותר בהפחתת הכאב בכתף במנוחה ובזמן פעילות (אפקט גודל של 0.52 אל מול 0.68 בהתאמה, P < 0.001 לשניהם). שתי ההתערבויות נמצאו שוות מבחינת שיפור המוגבלות (P = 0.196). בהשוואה לפיזיותרפיה, השימוש בחומצה היאלורונית הביא לשיפור טווח התנועה ואיכות חיים.

לסיכום, השימוש בזריקות של חומצה היאלורונית נמצא כבעל יעילות גדולה לטיפול בטנדינופתיה בשריר הרום-קוצי בהשוואה לפיזיותרפיה בטווח של שלושה חודשים לכל הפחות. באופן ספציפי יותר, ניתן לומר כי חומצה היאלורונית יעילה יותר לשיכוך הכאב.

מקור:
<div class="mw-content-ltr">

Rezasoltani, Z et al. J Am Acad Orthop Surg. 2021;29(19):e979-e992. doi:10.5435/JAAOS-D-20-01014

</div>
}}