פוקוס ליקסומניה

Lixisenatide (ליקסומיה) מורידה באופן מובהק יותראת רמת הסוכר בדם לאחר הארוחה ומציגה שיעור התרוקנות קיבה איטי יותר באופן מובהק מאשר ו-Liraglutide

מחקר חדש, אשר תוצאותיו הוצגו לראשונה בכינוס של ה-American Diabetes Association אשר התקיים ביוני 2014, מחדדים את ההבדלים הקיימים בין שתי תרופות מקבוצת ה-GLP1-RA, Lixisenatide ו-Liraglutide ומראים כי המטופלים ב Lixisenatide 20mcg QD ‏(Lixi) - ליקסומיה הציגו ירידה של פי 1.5 ברמת הסוכר בדם לאחר הארוחה וקצב התרוקנות קיבה נמוך יותר פי 2.6 בהשוואה לקבוצות ה- Liraglutide- ויקטוזה.

במחקר זה שולבו חולים עם סוכרת מסוג 2 (סה"כ 136 מטופלים), אשר מקבלים טיפולים באינסולין גלרג'ין או NPH. למחקר היו מספר שלבים:

• אופטימיזציה של הטיפול באינסולין עד להגעה לערכי סוכר בצום בטווח שבין 80-100 mg/dl, עד לתקופה של 11 שבועות.
• רנדומיזציה והתחלת טיפול בשלוש קבוצות שונות: Lixisenatide 20mcg QD(Lixi) , Liraglutide 1.2mg QD (Lira1.2), Liraglutide 1.8mg QD (Lira1.8), למשך 8 שבועות.
• החולים ביצעו טיטרציה של הטיפול בהתאם לרשום בעלון, כאשר הזריקה ניתנה כ-30 דקות לפני ארוחת הבוקר.

מטרת המחקר הייתה לבצע השוואה בין ההשפעה של (Lixi)‏ Lixisenatide 20mcg QD על הורדת הסוכר בדם לאחר הארוחה-השטח מתחת לעקומה של רמות הסוכר ( PPG AUC) ‏4 שעות לאחר ארוחה הניתנת בבוקר לבין ההשפעה של Liraglutide 1.2mg QD (Lira1.2), Liraglutide 1.8mg QD (Lira1.8). וזאת בנוסף למטרה משנית של השפעה על קצב התרוקנות הקיבה ומטרות משניות נוספות.

תוצאות

לאחר 8 שבועות, השיפור ב-AUC PPG במשך 4 שעות, היה גדול יותר באופן מובהק, בשימוש ב- Lixisenatide 20mcg QD (Lixi) מאשר בשתי הזרועות של החולים שטופלו ב-Liraglutide,. החולים אשר טופלו ב Lixisenatide 20mcg QD (Lixi) - הראו ירידה של PPG AUC של -240.2hr·mg/dl במהלך ארבע השעות שלאחר הארוחה , לעומת ירידות של -131.8hr·mg/dl ו—157.1hr·mg/dl בקבוצות ה-Liraglutide 1.2 ו-Liraglutidera1.8 בהתאמה (P<0.0001). היחס כאן הינו ירידה של פי 1.5 PPG AUC בשימוש ב Lixisenatide 20mcg QD (Lixi) , מאשר ב- Liraglutide בכל אחד מהמינונים.

בנוסף, נבחן קצב התרוקנות הקיבה ע"י ביצוע של בדיקת נשיפה המודדת C13. נצפה, כי זמן המחצית להתרוקנות הקיבה התארך בצורה משמעותית, לעומת רמות הבסיס (אשר היו דומות בין הקבוצות בנקודת התחלת המחקר), במטופלים ב- Lixisenatide 20mcg QD (Lixi) לרמה של 453.6min וזאת באופן מובהק יותר מקצב התרוקנות הקיבה בחולים שטופלו ב-Liraglutide (אלה חוו שינוי של 175.3min ו-130.5min וטופלו ב-1.2mg ו-1.8mg בהתאמה (P<0.0001).; קצב התרוקנות הקיבה בחולים שטופלו עם Lixisenatide 20mcg QD (Lixi), נמוך פי 2.6 מקצב ההתרוקנות של הקיבה בחולים שטופלו עם Liraglutide.

הירידה בערכי A1c היתה משמעותית סטטיסטית בכל הקבוצות ביחס לנקודת ההתחלה. ההבדלים בערכים היו של -0.6%, -0.6% ו- -0.7% למטופלים ב- Lixisenatide 20mcg QD (Lixi),, Lira1.2 ו-Lira1.8 בהתאמה. לשיפור באיזון הגליקמי התלוותה גם ירידה במשקל אשר הייתה ללא הבדל סטטיסטי בין הקבוצות.

בשתי הקבוצות נצפתה עליה בקצב הלב הממוצע. בקבוצות ה-Liraglutide, 9.3bpm ו-9.2bpm למטופלים אשר טופלו במינונים של 1.2mg ו-1.8mg בהתאמה לעומת עלייה בקצב הלב של 3.3bpm בממוצע של 24 שעות בקבוצת ה- Lixisenatide 20mcg QD (Lixi), וזאת לעומת קצב הלב בתחילת המחקר. עלייה זו הייתה נמוכה פי 2.8 יותר, ובאופן מובהק בהשוואה לעלייה בקצב הלב בקבוצות ה-Liraglutide(P<0.0001). לא נצפו הבדלים בלחץ הדם לעומת רמות הבסיס בין הקבוצות השונות.

תופעות לוואי הקשורות במערכת העיכול היו נפוצות יותר בקבוצות המטופלים ב- Liraglutide מאשר בקבוצת מטופלי Lixisenatide 20mcg QD (Lixi) -ליקסומיה. בנוסף, חלה עלייה חדה יותר ברמות האנזימים Lipase ו- Amylase בקבוצות ה-Liraglutide מאשר בקבוצת ה-Lixisenatide 20mcg QD (Lixi). בקבוצת ה-Lixisenatide 20mcg QD (Lixi) נצפתה עלייה קלה במספר אירועי ההיפוגליקמיה לעומת קבוצות ה-Liraglutide.

מסקנות

החוקרים מסכמים בכך ש-Lixisenatide ו-Liraglutide משפרות את האיזון הגליקמי בחולים עם סוכרת מסוג 2, המטופלים באינסולין בזאלי, אך במנגנוני פעולה שונים וייחודיים .

אנו רואים כי הירידה ברמת הסוכר בדם לאחר הארוחה גבוהה יותר, קצב ההתרוקנות של הקיבה נמוך באופן מובהק יותר ושיעור תופעת הלוואי של האצה בקצב הלב נמוך באופן מובהק במתן Lixisenatide 20mcg QD (Lixi) (ליקסומיה) מאשר במתן Liraglutide.

Meier JJ et al. “Effect of Lixisenatide vs Liraglutide on Glycemic Control, Gastric Emptying, and Safety Parameters in Optimized Insulin Glargine T2DM ± Metformin”, American Diabetes Association Poster Session, 2014.