חדשות

חולי אי ספיקת לב אשר קיבלו דירוג גבוה במדדי השבריריות הראו שיפור משמעותי יותר באיכות החיים הקשורה לבריאות תחת הטיפול עם Dapagliflozin לעומת מטופלים שבריריים פחות.

שכיחות המטופלים הסובלים משבריריות נמצאת במגמת עלייה. מכיוון שמטופלים עם שבריריות נתפסים לעתים קרובות כבעלי פרופיל סיכון/תועלת שאינו מיטבי, ייתכן והם נוטים פחות לקבל טיפולים תרופתיים חדשים.

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Circulation', החוקרים בדקו את היעילות והסבילות של הטיפול עם דאפאגליפלוזין בקרב חולי אי ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד קלות או שמור, וזאת בהתייחסות למצב השבריריות. משתתפי המחקר עברו הקצאה במסגרת המחקר DELIVERי (Dapagliflozin Evaluation to Improve the Lives of Patients With Preserved Ejection Fraction Heart Failure). מדידת השבריריות נעשתה באמצעות גישת הגירעון המצטבר של רוקווד (Rockwood cumulative deficit). התוצא הראשוני של המחקר היה משך הזמן עד לאירוע ההחמרה הראשון של אי ספיקת הלב, או תמותה על רקע קרדיווסקולרי.

לצורך המחקר נערכה הקצאה אקראית של 6,263 מטופלים, כאשר ניתן היה לבצע חישוב של מדד השבריריות (FI: frailty index) בקרב 6,258 מתוכם. מתוצאות המחקר עולה כי ל-2,354 (37.6%) מטופלים נמצאה שבריריות מדרגה 1 (FI ≤0.210; כלומר, ללא שבריריות), ל- 2,413 (38.6%) הייתה שבריריות מדרגה 2 (FI 0.211-0.310; כלומר, שבריריים יותר), ול-1,491 (23.8%) מטופלים הייתה שבריריות בדרגה 3 (FI ≥0.311; כלומר, השבריריים ביותר). עוד עולה מהתוצאות כי שבריריות גדולה יותר נקשרה עם שיעור גבוה יותר של הגעה לתוצא הראשוני של המחקר (לפי 100 שנות אדם): FI דרגה 1, 6.3 (רווח בר-סמך של 95% 5.7-s7.1); דרגה 2, 8.3 (רווח בר-סמך של 95% 7.5-9.1); ודרגה 3, 13.4 (רווח בר-סמך של 95% 12.1-14.7; P<0.001). השפעת הטיפול עם דאפאגליפלוזין (כיחס הסיכונים) על התוצא הראשוני במטופלים עם FI בדרגות 1 עד 3 הייתה 0.85 (רווח בר-סמך של 95% 0.68-1.06), 0.89 (רווח בר-סמך של 95% 0.74-1.08), ו-0.74 (רווח בר-סמך של 95% 0.61-0.91), בהתאמה (Pinteraction=0.40).

אף על פי שחולים עם דרגת שבריריות גבוהה יותר הראו ציונים גרועים יותר של ה-Kansas City Cardiomyopathy Questionnaire בבסיס המחקר, השיפור שלהם תחת הטיפול עם דאפאגליפלוזין היה גדול לעומת זה שנצפה בקרב חולים עם דרגת שבריריות פחותה יותר: השיפור עם תיקנון לאינבו ב-Kansas City Cardiomyopathy Questionnaire Overall Summary Score לאחר 4 חודשים בקרב מטופלים עם FI בדרגה 1 היה 0.3 (רווח בר-סמך של 95% 0.9- עד 1.4); בדרגה 2, 1.5 (רווח בר-סמך של 95% 0.3-2.7); ובדרגה 3, 3.4 (רווח בר-סמך של 95% 1.7-5.1; Pinteraction=0.021). אירועים חריגים והפסקות טיפול היו שכיחים יותר בקרב מטופלים עם שבריריות בדרגה גבוהה יותר, אך הם לא היו שכיחים יותר תחת הטיפול עם דאפאגליפלוזין בהשוואה לאינבו, וזאת ללא קשר לדרגת השבריריות של המטופלים.

לסיכום, ממצאי החוקרים מעידים על כך ששבריריות הנה תופעה שכיחה, הנקשרת עם תוצאים גרועים יותר. כמו כן, נצפה באופן עקבי יתרון לטיפול עם דאפאגליפלוזין בכל טווחי השבריריות שנבדקו. תחת הטיפול עם דאפאגליפלוזין נצפה שיפור מוקדם יותר באיכות החיים הקשורה לבריאות, ושיפור זה היה גדול יותר בקרב מטופלים עם דרגת שבריריות גבוהה יותר.

מקור: