חדשות

במספר מחקרים פרה-קליניים ואנושיים נמצא כי מטפורמין מובילה לשיפור באוסטאוארתריטיס, בתיווך של מספר אמצעים.

אוסטאוארתריטיס גורמת למוגבלות ולכאבים באופן מובהק, אך עדיין אין תרופות משנות-מחלה המאושרות לטיפול בכך. במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Osteoarthritis and Cartilage, החוקרים סקרו בשיטתיות ראיות העולות ממחקרים פרה-קליניים ומחקרים אנושיים, על ההשפעה הפוטנציאלית של מטפורמין כטיפול משנה-מחלה באוסטאוארתריטיס.

החוקרים סרקו את מסדי הנתונים Ovid Medline, Embase ו-CINAHL החל מראשיתם ועד ליוני 2021, באמצעות MeSH terms ומילות מפתח, לצורך זיהוי מחקרים אשר בודקים את הקשר בין טיפול עם מטפורמין ובין מדדי תוצאים הקשורים לאוסטאוארתריטיס. שני סוקרים ביצעו את הערכת הסיכון להטיה ושלושה סוקרים הפיקו את המידע באופן בלתי תלוי. בנוסף, נערכה סינתזת ראיות איכותנית.

15 מחקרים (עשרה פרה-קליניים וחמישה אנושיים) נכללו בסקירה. מרבית המחקרים (עשרה פרה קליניים ושלושה קליניים) ערכו את ההשפעה של מטפורמין באמצעות מודלי אוסטאוארתריטיס של הברך. במחקרים הפרה-קליניים, מטפורמין הוערכה מבחינת ההשפעה על תוצאים מבניים (n = 10); אימונו-מודולציה (n = 5); כאב (n = 4); ומסלולים מולקולריים של ההשפעה על אוסטאוארתריטיס (n = 7).

במחקרים האנושיים, הטיפול עם מטפורמין הוערך מבחינת ההשפעה על התקדמות מבנית (n = 3); כאב (n = 1); ואימונו-מודולציה (n = 1). בסך הכל, המחקרים הפרה-קליניים הראו באופן עקבי כי לטיפול עם מטפורמין ישנה השפעה כונדרו-פרוטקטיבית, אימונו-מודולטורית ואנלגטית על אוסטאוארתריטיס, אשר תווכה בעיקרה על ידי הפעלה של adenosine monophosphate-activated protein kinase. אמנם הראיות מהמחקרים האנושיים היו מוגבלות, אך הן תאמו עם הממצאים העולים מהמחקרים הפרה-קליניים.

החוקרים מסכמים כי במחקרים הפרה-קליניים והאנושיים עלו באופן עקבי ראיות התומכות בהשפעה המיטיבה של מטפורמין על אוסטאוארתריטיס של הברך. הטיפול היה בעל השפעה כונדרו-פרוטקטיבית, אימונו-מודולטורית והוביל להפחתה של הכאב.

קיים צורך במחקרים קליניים נוספים באיכות גבוהה על מנת לאשר את הממצאים הללו, כיוון שמטפורמין עשויה להיות תרופה חדשה לטיפול באוסטאוארתריטיס.

מקור: