חדשות

תוצאי העולם האמיתי: משלב פרטוזומאב וטראסטוזומאב-אמטנזין לטיפול בסרטן שד

תבניות הטיפול והתוצאים המקושרים לטיפול בחולות סרטן השד עם פרטוזומאב ו-T-DM1 בפעילות קלינית שגרתית.
מחקרים קליניים הראו כי הוספה של פרטוזומאב לכימותרפיה מבוססת טראסטוזומאב לטיפול קו ראשון בסרטן שד גרורתי מסוג ERBB2+ נמצא קשור לשיפור משמעותי בשרידות הכוללת (Overall Survival - OS). במתאר של טיפול קו שני, טראסטוזומאב-אמנטזין (T-DM1) משפר שרידות כוללת בהשוואה לקפציטבין/לפיטניב במטופלות שטופלו בעבר בכימותרפיה מבוססת טראסטוזומאב. עם זאת, ישנו מיעוט מידע המתאר תוצאים ארוכי טווח מהחיים עצמם עבור טיפולים אלה.

מטרת המחקר הייתה לתאר את תבניות הטיפול והתוצאים המקושרים לטיפול עם פרטוזומאב ו-T-DM1 בפעילות קלינית שגרתית. המחקר בוצע בשיטת עוקבה רטרוספקטיבית מבוססת אוכלוסין מתוך מרשם התחלואה בסרטן של העיר אונטריו, בקישור עם מאגר הטיפולים הממוחשב על מנת לזהות מטופלות שטופלו עם פרטוזומאב ו-T-DM1. במחקר השתתפו נשים עם סרטן שד שלב 4 גרורתי מסוג ERBB2+ שקיבלו טיפול קו ראשון עם פרטוזומאב בין דצמבר 2013 לדצמבר 2017, ואלו שטופלו עם T-DM1 בין מאי 2014 ועד דצמבר 2017. עוקבות פרטוזומאב ו-T-DM1 נותחו בנפרד.

התוצא העיקרי היה OS, שנקבע על פי שיטת קפלן-מאייר. מאפיינים המקושרים ל-OS זוהו בעזרת מודל סיכון יחסי ע"ש COX.

הגיל החציוני של 795 הנשים שקיבלו פרטוזומאב עמד על 57 (טווח בין רבעוני של 49-67) שנים ושל 506 הנשים שקיבלו T-DM1 עמד על 56 (טווח בין רבעוני של 48-66) שנים.

תוצאות המחקר הדגימו כי משך הטיפול החציוני עם פרטוזומאב עמד על 14 (טווח בין-רבעוני של 6-26.2) חודשים ומשך השרידות הכוללת עמדה על 43 (טווח בין-רבעוני של 16.2-לא נמדד). בעבור הקבוצה שקבילה טיפול עם T-DM1, יחס המטופלות שלא טופלו קודם עם פרטוזומאב פחת לאורך השנים, מ-68/91 [74.7%] בשנת 2014 ל-16/89 [18%] בשנת 2017 (p<0.001).

משך חציוני של שרידות כוללת בקבוצת הטיפול עם T-DM1 עמד על 15 (טווח בין רבעוני של 6.7-27.7) חודשים עם משך טיפול חציוני של 4 (טווח בין-רבעוני של 1.4-9) חודשים. השרידות הכוללת החציונית הייתה קצרה בעבור מטופלות שטופלו קודם עם פרטוזומאב בהשוואה לקבוצה שלא (12 לעומת 19 חודשים, יחס סיכונים מתוקנן של 0.7; רווח בר-סמך של 95%, 0.55-0.89; p=0.004).

מסקנת החוקרים הייתה כי השרידות של מטופלות עם פרטוזומאב ו-T-DM1 בקליניקה נמצאה פחותה בהשוואה לתוצאות הטיפול המשולב כפי שהוצג במחקרים קודמים. הבדל זה נבע, ככל הנראה, מהבדל באוכלוסיית המחקר ובטיפולים קודמים. משום כך, יש להמשיך ולבצע מחקרים על מנת להבין לאשורו את יעילות הטיפול עם T-DM1 לאחר חשיפה לפרטוזומאב.

מקור:

Ethier J, et al. (2021) “Practice Patterns and Outcomes of Novel Targeted Agents for the Treatment of ERBB2-Positive Metastatic Breast Cancer.” JAMA Oncology, September 2021. Vol. 7, Issue 9, e212140. doi:10.1001/jamaoncol.2021.2140

לכל החדשות >

23/12/21